Yuval Zamir in 2006

 

    Yuval Zamir left us alone

Open letter to Europe in general

I wrote this 15 years ago, and it is still actuality...

To whom it may concern:

I hereby confirm that I was born into a Jewish family. That I got my education as every one else after the second world war thinking that the anti-Jewish organized crimes were, after 6.000.000 murders, a thing of the past. (Of the recent past, at that!)

Now, taking a long breath, I look around.

There is a cultural problem in most of the countries that used to have Jews as a minority. The Europeans and the Arabs were used for a thousand years to kill Jews now and then. Nothing special with this conduct; that was the usual way of majorities through the ages everywhere.

As a Jew, it is easier for me to explain this with an old Jewish joke:

Two European aristocrats are squabbling.

One of them says “if you kill my Jew, I will kill yours!”

But now countries that were used to solve their internal problems attacking “their Jews” have to make do with very few Jews or no Jews at all.

Then they attack cemeteries, empty synagogues and the like.

Israel, as a Jewish State, does not make a difference for them.

Here in Israel this persecuted people tries to convert to normalcy.

Normalcy includes defending yourself when attacked. Especially if the aggression is going on for years.

But then the onlookers, who were quiet all the time, suddenly realized that the Jews are fighting back.

That is the reason that Europeans and Arabs are so upset with Israel.

What happened here? The classic role of the Jew as a passive victim is still a cultural icon in those countries.

A Jew was something to denigrate, segregate, despise, and after a small diabolic switch, to rob, violate and murder. 

NO MORE!

We will not ask for clemency or “grace” from any editor, king, prince or prime minister!

We will have the impudence to defend ourselves the best we can!

We are a very tiny minority in the Middle East. Still we won all the wars we fought. Including the Iom Kipur war, yes.

This war begun in the Holiest day of the Jews, exactly like a thousand pogroms began not many years earlier.

And no one in Europe remembered this diabolic little detail that pointed to a direct relation between the pogroms and the Iom Kipur war (what an impudent name for a war!).

One of Israel secret weapons is that the Arabs suffer from the cultural prejudice to think that Jews are born bland, irresolute cowards in contrast to their being aristocratic and fighting people.

Every ten years or so there is a war around here in which the Arabs and their European friends have an oportunity to learn that the old prejudice is just not true.

I am old enough to remember times when all the newspapers where full of articles about the “Jewish Question”.

One of the Jews best friends in those days was Pierre Van Paasssen.

He asked in 1945, “after the end of the war, every people will be represented in the international conferences, but who will speak for the dead Jews?”

Today there is an answer; Israel will speak for them and for the living Jews!

There is no more a Jewish question.

When the Arabs take notice and recognize that Israel is here for good, peace will be easy to achieve.

About the Europeans I would like to see them better attend their own problems. Should we ask if they herd about a “Gypsy Question” or more politically correct a “Roma Question”.

Does the elegant European “pro-palestinian” intellectual know that in his country there is such a community, ostracized, denigrated and so on? (More or less as the Jews before the holocaust).

Does not the European citizen know that no one wants a Gypsy in his neighborhood, including himself?

Have you ever looked for a Gypsy Doctor? Well, you were probably thinking about Tarot cards, not about an M.D.!

How many Gypsies in your country finished University?

Europeans did not only invent the “ghetto” and the “pogrom”. They also had the impudence to give them a name.

Now look for a name for a Gypsy camp. Try to resolve the “Gypsy Question”. Then call me back.

In the meantime I will attend to my problems. I know you are an honest person. I know you will speak to the Gypsy community and try not to deny there is a problem. I promise not to bother you again with questions about the Gypsies till you find a solution.

Then call me back.

May be then we will speak about the Euskady people (the Basks, you know, in Spain and France), or the Bretons (this is in France), Corsica (again in France), Ireland, the Scottish, the Tirol and the like.

May I remind you that to resolve the Kosovo mess you needed the intervention of the Americans?

Do not forget the new minorities: the Turks and Kurds in Germany, the North Africans in France, Belgium and Spain…

Well, this is a problem just beginning to brew in the witches' cauldron…

You do not want to speak about Europe? What about the bereberes in North Africa? Do you know who they are? How many they are? (much more than a dozen million!) Who murdered their national singer? Why is it that they can not study in their language?

How many Christian they are in Egypt? Do you know? (again, more than a dozen million). How happened they are absent from the influential positions, except for some "token Christian" for external consumption?

Well, check in the books, the old ones. How many Christian they were in Syria 100 years ago and how many they are today? And in Amman? Alexandria? Irak?

Well, let's say that every day they are less…

That is the way of your world: if you close your eyes at the proper time you will see only what you want to see.

Yarkon Park 12/2011

The park is part of Tel Aviv

New and Old in Haifa

Yesterday I parked near the Court House in downtown Haifa. Like always, the impresive Sail Tower caught my eye. But from a certain perspective, another building, 100 meter nearer, reminds of past times. I raised my Iphone and took the picture were you can see the Al Jarina Clock Tower built to celebrate the 25 year of Abdul Hamid II reign over the Ottoman Empire. (Al Jarina means "the barn", name of the mosque on the same site). The Tower was built on the hub of downtown commerce on its day, now relegated to stand between parking lots and new towers.  

Better was the fate of the Yaffa Clock Tower still standing on its own small square and with a working clock. (see below).

 As for the Haifa clock, it was renovated twice in the last 50 years but it has no clock (it had 4), there is no public visiting the place and has been modified too much. I "lent" a postcard (published in the Hebrew wikipedia) from 1905 showing the Tower. You don't see there the crescent moon it has today and you cannot see today the Maguen David (David's six point star) that you see in the postcard if you strain your eyes, inside the lower circle. The postcard was published by "Verlag Von Otto Fisher 1905" and the interpretation is "Haifa (Minaret)", that it is not, the Minaret standing at the rigth side of the Tower. On the horizon, a ship, but lets remember that there was no port yet, just the bay. The port was built in 1922.

Finally another shameful acquisition from the wiki: the commemorating inscription in beautiful Arab calligraphy reminding the inhabitants their good luck of being subjugated to the same Sultan all of 25 years. In the lower row the year 1316, that happens to be 1898/9 of the infidels.



more about the tiles at Rothschild and Allenby

I have to add something obvious but not to all of us. The shepherd, etc. are seen through a keyhole

There is a slide show by a lady expert in this ceramic tiles at

http://www.slides.co.il/zoom.php?id=4292&tab=tab1

All of it in Hebrew. If you can open it, slide number 12 is the Lederberg house

Another way to see the house is in Google's map. I saw it there. Look for Rothschild 29, Tel Aviv

If not satisfied send me a note and I will try to cut the trees down, so I can have a good

view for a take

Some ceramic tiles from the house at 29, Rothschild Boulevard, Tel Aviv

Having received many remarks about my writing in Hebrew in spite of having later to translate to English, I decided to switch completely to English. In Israel, everyone I know reads English, but in USA, Canada and other countries were they speak some English (like the UK), most do not read Hebrew, so it is more than logical to try some English. I remember in the film Mayfair Lady, Rex Harrison singing "and the Hebrews write it backwards, and that is absolutely frightening".

I will not go back and translate my first entry because most of it is local stuff.

Today I took some more pictures of the Lederberg building at the corner of Rothschild 29 and Allenby. Most of the building looks terrible and derelict. But the walls around it show that not many years ago it was a nice place or at least someone had interest in it.

The building is from 1925 and the tiles were made at the Bezalel Academy of Arts in Jerusalem by Jacob Eisenberg.

The four murals show a Jewish pioneer sowing and harvesting, a shepherd, and Jerusalem.

Eisenberg specialized in ceramic plaques and murals. These included the cities first street signs, ceramic plaques mostly in deep blue inscribed with the street names in Hebrew, Arabic and English that were affixed to the corners of buildings. The surviving plaques are now treasured historic landmarks. 

This is the Lederberg Yaakov M. and Itzhak plaque, the builders and owners of the building.

from the Book of Psalms (Tehilim): They who sow in tears, will reap in joy  

   

Over the main entrance to the house tiles depicting Jerusalem and a verse from Jeremiah 31:4, "Again I will rebuild thee and thous shalt be rebuilt."

So here we are at it again, building in Tel Aviv and longing for Jerusalem. 

All in the best style of Bezalel Academy!



רשמים ותמונות מטיול בכל-בו שלום, מוזיאון דיסקונט ותערוכה של צבי לחמן – 2/12/2011

(טיול מאורגן ע"י מכון אבשלום בהדרכת רונית אתרוג).

התמונות כלל לא מראות את הטיול אלא כמה דברים שמשכו את עיניי, כולל כמה הסברים וקשרים אפשריים למראה עיניים.

כל בו שלום: המוזאיקה של גוטמן שבקומת הכניסה ומודלים ותמונות בקומה ראשונה. המוזאיקה היא בגודל מרשים (לא זוכר כמה מטרים). אני דווקא התרשמתי מקטע קטן שבצילום. רואים בו את התחלת תל אביב: רחובות אחד העם פינת הרצל, עם הגימנסיה המקורית. מה זה מזכיר?  

זה מזכיר את מפת מידבע, גם היא ממוזאיקה עם תיאור ירושלים מהמאה השישית לספירה. המוזאיקה נמצאת בכנסייה מעבר לירדן. איך גוטמן הגיע לשם? הוא לא היה צריך להגיע לעבר הירדן, אלא היה מספיק שראה את הרצפה בלובי של YMCA בירושלים! שם על הרצפה ישנו העתק של המפה המפורסמת.

אני מניח שגוטמן רצה להעביר מסר כלשהו, אולי שתל אביב הינה ירושלים של ימנו? לא יודע...

מכלבו שלום יצאנו לשדרות רוטשילד, והנה, מוצב שם הקיוסק הראשון של תל אביב, שנולד ביחד עם העיר:

אם כבר אנטיקות, ליד גוטמן עומד, עדיין זקוף, הפנס הראשון של תל אביב:

 ברח' הרצל ראיתי אדן יפה ומוזנחת:

בפינה של רוטשילד ואלנבי יש ציור יפה על הקיר, קצת גבוה לטעמי, בהתחשב עם הפרטים. חבל שדברים כאלה כבר לא נעשים וכאשר אנשים עם נשמה מציירים ברחוב, העיריה מוחקת אותם...

שימו לב לצורת חור המנעול בעדו ניתן לראות את ציור הנוף.

נכנסנו למוזיאון דיסקונט, שם מצאתי מכר על הקיר:  יהודי תימני רוכב על חמור וקורא ספר, כנראה תהילים. (לפני שבועיים ראיתי אותו רוכב במוזיאון תל אביב):

מצאו את האיור הזה מתחת למספר שכבות צבע ישן, ומיד ידעו שהוא ציור של מאיר גור אריה, שעשה את הסילואטות האלה שכולנו מכירים מספרי ילדים- חלוצים וכיוצא בזה. מהתמונות המוכרות אני מעדיף אחת די מסובכת עם מסר ארוטי (לדעתי).

           

כנראה גור אריה חשב שאנחנו ירדנו מהעצים. אם רצה סיפור תנ"כי - הדבר לא נכון, ואם רצה סיפור "אבולוציוני" - הדבר נכון עוד פחות. אולי בגלל זה התמונה לא קיבלה את התפוצה המגיע לה.

נעזוב קופים ונחזור לתימני. לאחרונה התימני על החמור, הפעם בקרמיקה, נמכר על ידי בתו של האמן בעבור 17000 $:

ניתן לראות מספר הבדלים בין שתי היצירות:

באיור שבבנק דיסקונט:                            בקרמיקה:

העץ משמאל משלים את התמונה              אם לא הייתי רואה את העץ בדיסקונט לא הייתי יודע שהדבר הסימטרי הנורא שעומד שם הוא עץ.

ה-"רקע המזרחי" הושג על ידי בתים         מגדל דוד על ההר: כלומר, ירושלים.

טיפוסיים.

התימני נועל "פנטופלות" מזרחיות וזולות  התימני נועל נעליים אירופאיות, אפילו עם עקב.

החמור רזה עם אפשרויות רביה.              חמור שמן, שלא מתרבה עם אוזניים של BUGS BUNNY

                                                            מסגרת "בצלאלי" יפה.

מה הקשר בין גוטמן וגור אריה?

העתק מפת מידבא שגוטמן רמז במוזאיקה שלו נמצאת ב-YMCA. ומי עבד בהקמת YMCA?

לא אחר מאשר גור אריה.

גוטמן מצא לנכון לשלב רמזים על עבודות של אחרים בעבודות שלו, והנה עוד רמז אחד.

בכניסה לבניין יש תיבת חרום של מכבי האש עם ציור שמהדהד את התימני עם החמור מהקומה למעלה:

במוזיאון ראיתי את מפת תל אביב של ארץ ישראל המנדטורית שפרסמה חברת ביטוח.

בפינה התחתונה הימנית רשום:  "COMPILED BY ZEV VILNAY":

בהמשך הגדלה של "תל אביב מרכז" מאותם ימים:

בהמשך הלכנו לראות בגלריית אלון שגב שבשדרות רוטשילד  את עבודות הפסל צבי לחמן.

באדיבותו, הוא בא לפגוש אותנו.

צילמתי אותו מנסה להסביר במילים, דברים שכבר הסביר בצורות, נפח ורקמה.

בהמשך תמונת פורטרט של האומן ועוד אחת של האמן וידו, בתנוחת הסברה

 מקיפת  נפחים, כדרוש מפסל. (כאילו שניתן להסביר אמנות...).      

                                                            

לדעתי ניתן ללמד איך להתבונן באמנות בצורה כוללנית מבלי אפשרות להסביר יצירה פרטנית.

מההסברים לא ניתן להבין, כיוון שההבנה הינה חוויה פרטית של כל אחד בנפרד.

ממשיך עם פסל:

מבחינה פורמלית יש מספר דברים שניתן להגיד: אני רואה (כמובן) אישה בהריון אך זאת

תשובה שלא מובילה לשום מקום. אני רואה תסרוקת מיוון העתיקה ובכלל, מהזווית בה

צילמתי, אני רואה פנים שכאילו הגיעו היישר מאטיקה העתיקה.

האם מדובר ב-"גברת" DESPOINA, האישה שלא ניתן לדעת את שמה?

"לדעת" באיזה מובן? לדעת כמו במקורות או כמו בספר טלפוני?

אישה בהריון יכולה להיות התקווה לחיים חדשים, האביב, אחרי חורף מדכא.

זה החלק הנחמד של מעגל החיים. מצד אחד המוות, מצד שני הלידה, ששוב מובילה למוות.

לא יודע, אך היה שווה ביקור.

היו עוד כמה פסלים. אהבתי את הפסל הבא:

כיוון שמדובר באישה מבוגרת, החישוק שהיא מחזיקה אינו HOOLA HOP, אלא יתכן שהוא חישוק של כסא גלגלים. אני תמיד מתרחק מנושאים "רפואיים", אך פסל זה של הגברת הזקנה מעולמנו אנו (MUNDANE), מאוד מצא חן בעיניי. אם הייתי עומד שם עוד קצת, הייתי מתחיל לדבר עם הסבתא.

התפזרנו. אכלתי נקניקיה עם בירה אצל פרנק והביתה.